Tzedakah – Righteousness and Charity
Download Tzedakah – Righteousness and Charity (PDF)
לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ—וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה’. לא תקלל חרש, ולפני עור לא תתן מכשל; ויראת מאלהיך, אני יהוה.
You shall not insult the deaf, or place a stumbling block before the blind. You shall fear your God: I am the Lord.
—Leviticus (Vayikra) 19:14
לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ.לא תעמד על דם רעך:
Do not stand idly by the blood of you neighbor.
—Leviticus (Vayikra) 19:16
כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ—לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן. כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ; וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.כי יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך, בארצך, אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך, ולא תקפץ את ידך, מאחיך, האביון. כי פתח תפתח את ידך, לו; והעבט תעביטנו, די מחסרו אשר יחסר לו.
If, however, there is a needy person among you, one of your kinsmen in any of your settlements in the land that the Lord your God is giving you, do not harden your heart and shut your hand against your needy kinsman. Rather, you must open your hand and lend him sufficient for whatever he needs.
—Deuteronomy (Devarim) 15:7-8
צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף—לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.צדק צדק, תרדף למען תחיה, וירשת את הארץ, אשר יהוה אלהיך, נתן לך.
Justice, justice shall you pursue, that you may thrive and occupy the land that the Lord your God is giving you.
—Deuteronomy (Devarim) 16:20
כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ—לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה: לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ: לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה. כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ: לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה. וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה, יהיה: למען יברכך יהוה אלהיך, בכל מעשה ידיך. כי תחבט זיתך, לא תפאר אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה. כי תבצר כרמך, לא תעולל אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה. וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים; על כן אנכי מצוך לעשות, את הדבר הזה.
When you reap your harvest in your field, and have forgotten a sheaf in the field, you shall not go back and get it; it shall be for the stranger, the fatherless and the widow; that the Eternal your G-d may bless you in all the work of your hands. When you beat your olive tree, you shall not go over the boughs again; it shall be for the stranger, the fatherless, and the widow. When you gather the grapes of your vineyard, you shall not glean it afterward; it shall be for the stranger, the fatherless, and the widow. You shall remember that you were a slave in the land of Egypt; therefore I command you to do this.
—Deuteronomy (Devarim) 24:19-22
הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.הלוא פרס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית: כי תראה ערם וכסיתו, ומבשרך לא תתעלם.
It is to share your bread with the hungry, and to take the wretched poor into your home; when you see the naked, to clothe him, and not to ignore your own kin.
—Isaiah (Yeshayahu) 58:7
אָמַר רַב הוּנָא: בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת וְאֵין בּוֹדְקִין לִכְסוּת; אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא; אִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: הַאי קָא מִבַּזֵּי וְהַאי לָא קָא מִבַּזֵּי; אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא: "הֲלֹא פָּרוֹשׁ לָרָעֵב לַחְמֶךָ" (ישעיהו נח) בְּשי"ן כְּתִיב — פְּרוֹשׁ וַהֲדַר הַב לֵיהּ, וְהָתָם כְּתִיב: "כִּי תִרְאֶה עָרוֹם וְכִסִּיתוֹ" (ישעיהו נח), "כִּי תִרְאֶה" – לְאַלְתַּר. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: בּוֹדְקִין לִכְסוּת וְאֵין בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת; אִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, וְאִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא; אִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: הַאי קָמְצַעֲרָא לֵיהּ וְהַאי לָא קָמְצַעֲרָא לֵיהּ; אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא: הָכָא כְּתִיב: "הֲלֹא פָרוֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ" — פְּרוֹס לְאַלְתַּר, וְכִדְקָרֵינַן, וְהָתָם כְּתִיב: "כִּי תִרְאֶה עָרוֹם וְכִסִּיתוֹ"— כְּשֶׁיֵּרָאֶה לְךָ. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: אָמַר "כַּסּוּנִי" — בּוֹדְקִין אַחֲרָיו, "פַּרְנְסוּנִי" — אֵין בּוֹדְקִין.אמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא אב"א סברא האי קא מבזי והאי לא קא מבזי אי בעית אימא קרא (ישעיהו נח) הלא פרוש לרעב לחמך בשי"ן כתיב פרוש והדר הב ליה והתם כתיב (ישעיהו נח) כי תראה ערום וכסיתו כי תראה לאלתר ורב יהודה אמר בודקין לכסות ואין בודקין למזונות אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא האי קמצערא ליה והאי לא קמצערא ליה אי בעית אימא קרא הכא כתיב הלא פרוס לרעב לחמך פרוס לאלתר וכדקרינן והתם כתיב כי תראה ערום וכסיתו כשיראה לך תניא כוותיה דרב יהודה אמר כסוני בודקין אחריו פרנסוני אין בודקין
The Gemara now discusses which applicants for assistance must be investigated:
Rav Huna said: We investigate the eligibility of a pauper that asks for food, but we do not investigate the eligibility of an inadequately dressed pauper that asks for clothing. Rather, we fulfill his request immediately.
Rav Huna offers two sources for his ruling: If you wish, say that my ruling is established by a Biblical verse, or if you wish, say that it can be deduced by rational argument. If you wish, say that it can be deduced by rational argument, as follows: This inadequately clothed applicant debases himself by appearing before the charity administrators in his woeful attire. If he were not truly in need, he would not do so. Thus, there is no reason to investigate whether he owns proper clothing. And this other applicant does not debase himself by merely claiming that he is hungry. Thus the administrators much investigate whether he is telling the truth.
Rav Huna how advances his Scriptural source: If you wish, say that the ruling is established by the following verse: “Will you not break your bread for the hungry?” (Isaiah 58:7). The word “break” (paros) is written with the letter sin and not samech, so that it can be read a parosh, “clarify.” Thus, the verse instructs us first to investigate and clarify whether the supplicant is truly hungry, and then give him food if he is deserving. But there, with regard to those who lack adequate clothing, it is written: “When you see the naked, you shall cover him” (Isaiah 58:7). This verse implies that clothing should be provided “when you see” him—that is, immediately upon being apprised of his need, without first investigating whether it is authentic.
Interpreting the two verses differently, Rav Yehudah reverses Rav Huna’s ruling:
And Rav Yehudah said: We investigate the eligibility of an inadequately dressed pauper that ask for clothing, but we do not investigate the eligibility of a pauper that asks for food.
Rav Yehudah also offers two sources for his ruling: If you wish, say that my ruling can be deduced by rational argument, or if you wish, say that it is established by a Biblical verse. If you wish, say that it can be deduced by rational argument, as follows: This one who asks for food is possibly suffering the pangs of hunger, and we should not prolong his suffering while we verify his claim. But this one who requests clothing does not suffer physically. Hence, he must wait while we authenticate his claim.
Rav Yehudah now advances his Scriptural source: If you wish, say that the ruling is established by a Biblical verse: Here, regarding one who requests food, it is written: “Will you not break your bread for the hungry?” The verse implies that one must break the bread for him immediately; just as we read the word “pros.” The administrators may not delay feeding the supplicant in order to investigate him. But there, regarding those who lack adequate clothing, it is written: “When you see the naked, you shall cover him,” which implies that only when it is apparent to you that the supplicant is not deceiving (i.e., after you have investigated the matter) may you provide him with the garments he requests.
The Gemara offers corroborations of Rav Yehudah’s position:
It was taught in a Baraisa [an earlier rabbinic text] like the opinion of Rav Yehudah: If [a pauper] said, “Clothe me,” we investigate him to determine if he is truly needy. If however, he said, “Provide me with sustenance,” we do not investigate.
—Babylonian Talmud, Bava Batra 9a
(Translation: Talmud Bavli, The Schottenstein Edition, Mesorah Publications)
וְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב מִדִּיפְתִּי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה — כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל" וגו' (דברים טו) וּכְתִיב הָתָם "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְּלִיַּעַל" (דברים יג), מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה — אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ, וְהַמַּצְבֶּה אֶת בִּטְנוֹ, וְהַמְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקוֹ — אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא לִידֵי כָּךְ. הַמְקַבֵּל צְדָקָה וְאֵין צָרִיךְ לְכָךְ — סוֹפוֹ אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא לִידֵי כָּךְ.ותני רבי חייא בר רב מדיפתי רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד <עבודת כוכבים> (עבודה זרה) כתיב הכא (דברים טו) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' וכתיב התם (דברים יג) יצאו אנשים בני בליעל מה להלן <עבודת כוכבים> (עבודה זרה) אף כאן <עבודת כוכבים> (עבודה זרה) ת"ר המסמא את עינו והמצבה את בטנו והמקפח את שוקו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך המקבל צדקה ואין צריך לכך סופו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך
And R’ Chiya bar Rav from Difti taught in a Baraisa [an earlier rabbinic text]: R’ Yehoshua ben Korchah says: Whoever averts his eyes from charity is considered as if he worships idols. For it is written here: “Beware lest there be an irresponsible (b’liyaal) thought in your heart (Deuteronomy 15:9).” And it is written there: “Irresponsible (bliyaal) men went out [to entice the inhabitants of a city into committing idolatry] (Deuteronomy 13:14).” Just as there in the second verse, the term bliyaal is associated with idolatry, so too here in the first verse, the term b’liyaal is associated with idolatry: Refusing to assist the poor is akin to idol worship.
The Gemara cites a Baraisa that discusses swindlers who masquerade as paupers:
The Rabbis taught in a Baraisa: One who blinds his eye, bloats his stomach, or shrivels his leg, in order to solicit charity, will not depart from the world until he indeed experiences such an affliction. One who accepts charity, but does not truly need it, his end will be that he will not depart from the world until he experiences such a need.
—Babylonian Talmud, Ketubot 68a
(Translation: Talmud Bavli, The Schottenstein Edition, Mesorah Publications)
מְפַרְנְסִים עֲנִיֵּי נָכְרִים עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי נָכְרִים עִם חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְקוֹבְרִין מֵתֵי נָכְרִים עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם:מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום:
We support Jewish and non-Jewish poor; we visit Jewish and non-Jewish sick and bury Jewish and non-Jewish dead, to promote the ways of peace.
—Babylonian Talmud, Gittin 61a
Rabbi Judah said: Ten strong things have been created in the world. The rock of the mountain is hard, but iron cleaves it. Iron is hard, but fire softens it. Fire is powerful, but water quenches it. Water is heavy, but clouds bear it. Clouds are thick, but wind scatters them. Wind is strong, but a body resists it. A body is strong, but fear crushes it. Fear is powerful but wine banishes it. Wine is strong, but sleep works it off. Death is stronger than all, yet charity delivers from death. As it is written [in Proverbs], "Charity delivers from death.”
—Babylonian Talmud, Bava Batra 10a
Do not be wise in words - be wise in deeds.
—Yiddish saying
How wonderful it is that nobody needs to wait a single moment before starting to improve the world.
—Anne Frank
The following photographs connect with the theme of Righteousness and Charity:
Photograph #12, “Soup Kitchen Musician”
Photograph #24, “Beit Ha-Hayim”
Photograph #28, “Let My People Go”
Photograph #29, “Bomba Israel”
Photograph #35, “Jewish Teens from Northern Westchester UJA Federation”