Klal Yisrael – The World Jewish Community
Download Klal Yisrael (PDF)
וְגַם-לְלוֹט—הַהֹלֵךְ, אֶת-אַבְרָם: הָיָה צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים. וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ. הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה. וגם ללוט, ההלך את אברם, היה צאן ובקר, ואהלים .ולא נשא אתם הארץ, לשבת יחדו: כי היה רכושם רב, ולא יכלו לשבת יחדו. ויהי ריב, בין רעי מקנה אברם, ובין, רעי מקנה לוט; והכנעני והפרזי, אז ישב בארץ. ויאמר אברם אל לוט, אל נא תהי מריבה ביני ובינך, ובין רעי, ובין רעיך: כי אנשים אחים, אנחנו. הלא כל הארץ לפניך, הפרד נא מעלי: אם השמאל ואימנה, ואם הימין ואשמאילה.
Lot, who went with Abram, also had flocks and herds and tents, so that the land could not support them staying together; for their possessions were so great that they could not remain together. And there was quarreling between the herdsmen of Abram’s cattle and those of Lot’s cattle… Abram said to Lot, “Let there be no strife between you and me, between my herdsmen and yours, for we are kinsmen. Is not the whole land before you? Let us separate: if you go north, I will go south; and if you go south, I will go north.”
—Genesis (Bereshit) 13:5-9
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי בַּעוֹלָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת, מַעֲלִים עָלָיו כְּאִילּוּ אִיבֵּד עוֹלָם מָלֵא; וְכָל הַמְקַיֵים נֶפֶשׁ אַחַת, מַעֲלִים עָלָיו כְּאִילּוּ קִיֵים עוֹלָם מָלֵא.לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא.
Therefore man was created singly to teach you that whosoever kills a single soul the Bible considers to have killed a complete world. And whosoever sustains and saves a single soul, it is as if that person sustained a whole world.
—Mishnah, Sanhedrin 4:5
כָּל יִשְׂרָאֵל עַרֵבִים זֶה בָּזֶה.כל ישראל ערבים זה בזה
All of Israel is bound up together.
—Babylonian Talmud, Shevuot 39a
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִילְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן דְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִם מִצְוָה רַבָּה הִיא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי" (ירמיהו טו), וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמְאוּחָר בְּפָסוּק זֶה קָשֶׁה מֵחֲבֵירוֹ. חֶרֶב קָשָׁה מִמָּוֶת — אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא; אִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: הַאי קָא מִינַּוַּול וְהַאי לָא קָא מִינַּוַּול; וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו" (תהילים קטז). רָעָב קָשֶׁה מֵחֶרֶב — אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: הַאי קָא מִצְטָעֵר וְהַאי לָא קָא מִצְטָעֵר; אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: "טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב" (איכה ד). שֶׁבִי [קָשֶׁה מִכּוּלָּם], דְּכוּלְּהוּ אִיתְנְהוּ בֵּיהּ.אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים מצוה רבה היא א"ל דכתיב (ירמיהו טו) והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי ואמר רבי יוחנן כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו חרב קשה ממות אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא אי בעית אימא סברא האי קא מינוול והאי לא קא מינוול ואבע"א קרא (תהילים קטז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו רעב קשה מחרב איבעית אימא סברא האי קא מצטער והאי לא קא מצטער איבעית אימא קרא (איכה ד) טובים היו חללי חרב מחללי רעב שבי [קשה מכולם] דכולהו איתנהו ביה:
The Gemara explains how we know that redeeming captives is such a great mitzvah:
Rava said to Rabbah bar Mari: From where do we derive this point that the Rabbis have said, namely, that redeeming captives is a great mitzvah?
Rabbah bar Mari provides a source: [Rabbah] said to [Rava]: For it is written: “And it will be when they say to you, ‘To where shall we depart?’ And you shall say to them, ‘Thus said Hashem: “Those destined for death depart to death, and those destined for death by the sword depart to death by the sword, and those destined for death from hunger depart to death from hunger, and those destined for captivity depart to captivity”’” (Jeremiah 15:2).
Rabbah bar Mari uses R’ Yochanan’s insight to explain the proof of the verse: And R’ Yochanan said regarding this verse: Each subsequent [calamity] in this verse is harsher than the one preceding it.
R’ Yochanan establishes the truth of his insight: Death by the sword (the calamity mentioned second) is harsher than death from natural causes (the calamity first mentioned). If you wish, say that this point is established by a Biblical verse, or if you wish, say that it can be deduced through rational argument. If you wish, say that it can be deduced through rational argument, as follows: This one put to death by sword is disfigured, and that one, who died naturally, is not disfigured. And if you wish, say that the point is established by the following verse: “Honorable in the eyes of God is the (natural) death of His pious ones” (Psalms 116:15).
R’ Yochanan now proves that death by sword is preferable to starvation: Death from hunger (mentioned third in the verse) is harsher than death by the sword (which is mentioned second). If you wish, say that this fact can be deduced by rational argument, as follows: This person who starves to death suffers in the process, and that one killed by the sword does not suffer, for he dies quickly. And if you wish, say that the point is clearly established by the following Biblical verse: “More fortunate were the victims of the sword than the victims of the famine” (Lamentations 4:9).
R’ Yochanan now establishes that captivity is the harshest fate of all: Captivity (which is mentioned last in the verse) is harsher than all the previously enumerated calamities, for all of them are included in it. Thus, since the captive faces such a high risk of dying, it is truly a great mitzvah to effect his release.
—Babylonian Talmud, Bava Batra 8b
(Translation: Talmud Bavli, The Schottenstein Edition, Mesorah Publications)
פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן; וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּמוֹ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים: שֶׁהַשָּׁבוּי הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים וְהָעֲרוּמִּים; וְעוֹמֵד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַמַּעְלִים עֵינָיו מִפִּדְיוֹנוֹ—הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל "לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ" (דְבָרִים טו,ז), וְעַל "לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ" (וַיִקְרָא יט,טז), וְעַל "לֹא-יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ, לְעֵינֶיךָ" (וַיִקְרָא כה,נג); וּבִיטֵּל מִצְוַת "כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ" (דְבָרִים טו,ח), וּמִצְוַת "וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ" (וַיִקְרָא כה,לו), "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (וַיִקְרָא יט,יח), וְ"הַצֵּל לְקוּחִים לַמָּוֶות" (מִשְׁלֵי כד,יא), וְהַרְבֵּה דְבָרִים כָּאֵלּוּ. וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים.פדיון שבויים, קודם לפרנסת עניים ולכסותן; ואין לך מצוה רבה כמו פדיון שבויים: שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים, ובכלל הערומים; ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך" ( דברים טו,ז), ועל "לא תעמוד על דם ריעך" ( ויקרא יט,טז), ועל "לא ירדנו בפרך, לעיניך" ויקרא כה,נג); וביטל מצות "פתוח תפתח את ידך" ( דברים טו,ח; דברים טו,יא), ומצות "וחי אחיך, עימך" ( ויקרא כה,לו), "ואהבת לריעך כמוך" ( ויקרא יט,יח), ו"הצל, לקוחים למוות" ( משלי כד,יא), והרבה דברים כאלו. ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים.
There is no greater mitzvah than the redemption of captives. For a captive is among those who are hungry, thirsty, and unclothed, and he is in mortal peril. If someone pays no attention to his redemption, he violates the negative commandments: ‘Do not harden your heart or close your hand’ (Deuteronomy 15:7), ‘Do not stand by when the blood of your neighbor is in danger’ (Leviticus 19:16), and ‘He shall not oppress him with exhausting work in your presence’ (Leviticus 25:53). And he has negated the observance of the positive commandments: ‘You shall certainly open up your hand to him’ (Deuteronomy 15:8), ‘And your brother shall live with you’ (Deuteronomy 19:18), ‘Love your neighbor as yourself’ (Leviticus 19:18), ‘Save those who are taken for death’ (Proverbs 24:11), and many other decrees of this nature. There is no mitzvah as great as the redemption of captives.
—Rambam, Mishneh Torah, Hilchot Matnot Aniyim, 8:10
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם.בכל דור ודור, חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים
All people, in every generation, must regard themselves as having been personally freed from Egypt.
—from the Passover Haggadah
Nine tzaddikim cannot make a minyan, but if one common man joins them, he completes the minyan.
—Rabbi Nahman of Bratslav
Rabbi Nahman (1772-1810) was a renowned Hasidic leader, known for telling seemingly simple, yet profoundly meaningful, stories to his many disciples.
The whole world is one town.
—Yiddish saying
The following photographs connect with the theme of the World Jewish Community:
Photograph #1, “Honorable Discharge”
Photograph #4, “The Secret”
Photograph #6, “Oil Pressers”
Photograph #8, “Backpack”
Photograph #9, “Cave”
Photograph #13, “Floricultores”
Photograph #17, “Headstone”
Photograph #21, “Waiting for Seven Jews”
Photograph #27, “Gauchos Reflect”
Photograph #28, “Let My People Go”
Photograph #29, “Bomba Israel”
Photograph #31, “Bet-Levi”
Photograph #35, “Jewish Teens from Northern Westchester UJA Federation”
Photograph #36, “Beth Israel Synagogue”
Photograph #38, “Older Sister”
Photograph #40, “Background”
Photograph #45, “Open Table”
Photograph #46, “B’nei Menashe”