Halachah V’mesorah – Jewish Life and Tradition
Download Halachah V'mesorah - Jewish Life and Tradition (PDF)
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר—אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. ויאמר אלהים אל אברהם, ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך, לדרתם. זאת בריתי אשר תשמרו, ביני וביניכם, ובין זרעך, אחריך: המול לכם, כל זכר.
God said to Abraham, “As for you, you and your offspring to come throughout the ages shall keep My covenant. Such shall be the covenant between Me and you and your offspring to follow which you shall keep: every male among you shall be circumcised.
—Genesis (Bereshit) 17:9-10
זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי—שַׁבָּת, לַה’ אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.זכור את יום השבת, לקדשו. ששת ימים תעבד, ועשית כל מלאכתך. ויום, השביעי, שבת, ליהוה אלהיך: לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך, אשר בשעריך.
Remember the Sabbath day and keep it holy. Six days you shall labor and do all your work, but the seventh day is a Sabbath of the Lord your God: you shall not do any work—you, your son or daughter, your male or female slave, or your cattle, or the stranger who is within your settlements.
—Exodus (Shemot) 20:8-10
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ. וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ: שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.ועשית מנרת, זהב טהור; מקשה תעשה המנורה, ירכה וקנה, גביעיה כפתריה ופרחיה, ממנה יהיו. וששה קנים, יצאים מצדיה: שלשה קני מנרה מצדה האחד, ושלשה קני מנרה מצדה השני.
You shall make a lampstand of pure gold; the lampstand shall be made of hammered work; its base and its shaft, its cups, calyxes, and petals shall be of one piece. Six branches shall issue from its sides; three branches from one side of the lampstand and three branches from the other side of the lampstand.
—Exodus (Shemot) 25:31-32
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית—לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד. מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה—תָּמִיד: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם.וידבר יהוה, אל משה לאמר. צו את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור: להעלת נר, תמיד. מחוץ לפרכת העדת באהל מועד, יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד: חקת עולם, לדרתיכם.
The Lord spoke to Moses, saying: Command the Israelite people to bring you clear oil of beaten olives for lighting, for kindling lamps regularly. Aaron shall set them up in the Tent of Meeting outside the curtain of the Pact [to burn] from evening to morning before the Lord regularly; it is a law for all time throughout the ages.
—Leviticus (Vayikra) 24:1-3
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה’, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.אלה מועדי יהוה, מקראי קדש, אשר תקראו אתם, במועדם.
These are the set times of the Lord, the sacred occasions, which you shall celebrate each at its appointed time.
—Leviticus (Vayikra) 23:4
וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם. אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.ויאמר יהוה, אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל, ואמרת אלהם, ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם, לדרתם; ונתנו על ציצת הכנף, פתיל תכלת. והיה לכם, לציצת, וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה, ועשיתם אתם; ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אשר אתם זנים אחריהם. למען תזכרו, ועשיתם את כל מצותי; והייתם קדשים, לאלהיכם. אני יהוה אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, להיות לכם, לאלהים: אני, יהוה אלהיכם.
The Lord said to Moses as follows: Speak to the Israelite people and instruct them to make for themselves fringes on the corners of their garments throughout the ages; let them attach a cord of blue to the fringe at each corner. That shall be your fringe; look at it and recall all the commandments of the Lord and observe them, so that you do not follow your heart and eyes in your lustful urge. Thus you shall be reminded to observe all My commandments and to be holy to your God. I the Lord am your God, who brought you out of the land of Egypt to be your God: I, the Lord your God.
—Numbers (Bemidbar) 15:37-41
לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.
עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת;
עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.לכל, זמן; ועת לכל חפץ, תחת השמים. עת ללדת, ועת למות; עת לטעת, ועת לעקור נטוע. עת להרוג, ועת לרפוא; עת לפרוץ,ועת לבנות. עת לבכות, ועת לשחוק; עת ספוד, ועת רקוד. עת להשליך אבנים, ועת כנוס אבנים; עת לחבוק, ועת לרחק מחבק. עת לבקש, ועת לאבד; עת לשמור, ועת להשליך. עת לקרוע, ועת לתפור; עת לחשות, ועת לדבר. עת לאהב, ועת לשנא; עת מלחמה, ועת שלום.
A season is set for everything, a time for every experience under heaven;
A time for being born and a time for dying,
A time for planting and a time for uprooting the planted;
A time for slaying and a time for healing,
A time for tearing down and a time for building up;
A time for weeping and a time for laughing,
A time for wailing and a time for dancing;
A time for throwing stones and a time for gathering stones,
A time for embracing and a time for shunning embraces;
A time for seeking and a time for losing,
A time for keeping and a time for discarding;
A time for ripping and a time for sewing,
A time for silence and a time for speaking;
A time for loving and a time for hating;
A time for war and a time for peace.
—Ecclesiastes (Kohelet) 3:1-8
רַב אָמַר, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת. וְכִי מַה אִיכְפַּת לֵיהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר אוֹ מִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הָעוֹרֶף. הֱוֵי לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת הַבְּרִיּוֹת.רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות. וכי מה איכפת ליה להקב''ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף. הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות.
Rav said, the miztvot were given only in order that human beings might be purified by them. For what does the Holy One care whether a person kills an animal by the throat or by the nape of the neck? Hence their purpose is to refine human beings.
—Midrash Genesis Rabbah 44:1
מֹשֶה קִיבֵּל תּוֹרָה מִסִינָי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלוֹשָׁה דְבַרִים: הֱיוּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.
משה קיבל תורה מסיניי, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. והן אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה.
At Sinai Moses received the Torah and handed it over to Joshua who handed it over to the elders who handed it over to the prophets who in turn handed it over to the men of the Great Assembly. The latter said three things: Be deliberate in judgment, raise up many disciples, and make a fence around the Torah.
—Pirke Avot 1:1
The Holy One lends every person an extra soul on the eve of the Sabbath, and withdraws it at the close of the Sabbath.
—Babylonian Talmud, Beitza 16a
We rejoice over a birth and mourn over a death. But we should not. For when a man is born, who knows what he will do or how he will end? But when a man dies, we may rejoice—if he left a good name and this world is in peace.
—Midrash Tanhuma
לֹא יֹאמַר אַדָם, אִי אֶפְשִׁי לֶאֶכוֹל בַּשָׂר חַזִיר… אַבָל אֶפְשִׁי, וּמַה אֶעֱשֶׂה וְאָבִי שֶׁבַּשָׁמַיִם גַזָר עָלַי.לא יאמר אדם, אי אפשי לאכול בשר חזיר… אבל אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי.
A person should not say, “I don’t want to eat pork”… but rather, “I want it, but what can I do if my father in Heaven has commanded me not to do it!”
—Midrash Sifra on Leviticus 20:26
וַתִּתֶּן לָנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן.ותתן לנו ה’ אלהינו באהבה מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון.
In Your love, our God, You gave us holidays for happiness, festivals and occasions for joy.
—Kiddush for festival evenings
עֹוד יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה.
…may there be heard again in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem glad and joyous voices, the voices of groom and bride…
—from the traditional Jewish wedding ceremony
God creates new worlds constantly. In what way? By causing marriages to take place.
—The Zohar
The Zohar is the seminal book of classical Jewish mysticism.
Forgetfulness leads to exile while remembrance is the secret of redemption.
—The Baal Shem-Tov
The Torah and all its commandments in their minutest details, as expressed in thought and deed, for a great and mighty Divine poem, a poem of confident trust and love. Every commandment and law has a unique musical quality that the congregation of Israel perceives and appreciates. It evokes the blossoms of reverent joy and song within us. It is for us to remove the warts from the ears of our sons, “the thorns and thistles that surround the noble flower,” so that the waves of song will echo in their hearts as well, uplifting their souls with the same natural exaltation that is common to all in whom the spirit of Judaism is properly developed.
—Abraham Isaac Kook, quoted in Banner of Jerusalem by Jacob B. Agus
Rav Kook (1865-1935) was a great scholar, who served as the first Ashenazi Chief Rabbi in the land of Israel in modern times. He was a strong Zionist, independent thinker, and prolific writer.
He who feels in his heart a genuine tie with the life of his people cannot possibly conceive of the existence of the Jewish people apart from “Queen Sabbath.” We can say without exaggeration that more than Israel preserved the Sabbath, the Sabbath preserved Israel.
—Ahad Ha’am, Al Parashat Derahim
Born Asher Hirsch Ginsberg in 1856, Ahad Ha’am was an early leader of the Zionist movement. He believed in building a strong Jewish national consciousness. Al Parashat Derakhim is a four-volume compilation of his essays.
The world has our hands, but our soul belongs to Someone Else. Six days a week we seek to dominate the world, on the seventh day we try to dominate the self….
To set apart one day week for freedom, a day on which we would not use the instruments which have been so easily turned into weapons of destruction, a day for being with ourselves, a day of detachment from the vulgar, of independence of external obligations, a day on which we stop worshipping the idols of technical civilization, a day on which we use no money, a day of armistice in the economic struggle with our fellow men and the forces of nature—is there any institution that holds out a greater hope for man’s progress than the Sabbath?...
In the tempestuous ocean of time and toil there are islands of stillness where man may enter a harbor and reclaim his dignity. The island is the seventh day, the Sabbath, a day of detachment from things, instruments and practical affairs as well as of attachment to the spirit.
—Abraham Joshua Heschel, The Sabbath
What then is Torah? It is a coat of many colors, a spiritual garb of infinite variety. Torah is the embodiment of Jewish thought and vision; the repository of Israel’s historic experiences; the vehicle of its communion with the Infinite; the medium of divine speech and human love; the authoritarian voice: Thou Shalt, Thou Shalt Not; the alternating currents of divine, thunderous wrath and the warmth of Messianic hopes and dreams for Israel and mankind. Torah is the distillation of the soul of Israel into the written word of its classic literature, in the Institutions in which it has taken shelter. But the Torah in the ideal cannot be chained to the written word nor contained wholly in the institutions designed for human beings. It is the indwelling of the divine spirit in living souls as expressed in the genius of Israel.
Torah is the quintessence of Judaism. There can be no Judaism worthy of the name without Torah. A Torah-less Judaism would be pulseless, nerveless: a corpse, without life or potency.
—Abraham A. Neuman, Landmarks and Goals: Historical Studies and Addresses
Abraham A. Neuman was an American rabbi, historian, and educator. He served as president of Dropsie College for Hebrew and Cognate Learning from 1940 to 1966.
The following photographs connect with the theme of Jewish Life and Tradition:
Photograph #3, “Circumcision Ceremony”
Photograph #15, “Nuptials”
Photograph #16, “Kindling Holiday Lights”
Photograph #17, “Headstone”
Photograph #18, “Shochet”
Photograph #19, “Kabbalat Shabbat”
Photograph #23, “Tisha B’Av”
Photograph #24, “Beit Ha-Hayim”
Photograph #25, “Summer Camp”
Photograph #26, “Upsherin”
Photograph #33, “B’nai Yisrael Wedding”
Photograph #34, “Scribe”
Photograph #37, “Kapparot”
Photograph #43, “Bar Mitzvah Boy”