Generations: Parents, Children, and Families
Download Generations: Parents, Children, and Families (PDF)
טז וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין—עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף—כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ. ותאמר רות אל-תפגעי-בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל-אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי: באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך:
Ruth replied [to Naomi, her mother-in-law], “Do not urge me to leave you, to turn back and not follow you. For wherever you go, I will go; wherever you lodge, I will lodge; your people shall be my people, and your God my God. Where you die, I will die, and there I will be buried. This and more may the Lord do to me if anything but death parts me from you.”
—Book of Ruth, 1:16-17
שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ; וְאַל-תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ.
כִּי, לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ; וַעֲנָקִים, לְגַרְגְּרֹתֶךָ.שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך: כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך:
My son, heed the discipline of your father,
And do not forsake the instruction of your mother.
For they are a graceful wreath upon your head,
A necklace about your throat.
—Proverbs (Mishlei) 1:8
עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה; בְּדֶרֶךְ צְדָקָה, תִּמָּצֵא.עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא
Gray hair is a crown of glory;
It is attained by the way of righteousness.
—Proverbs (Mishlei) 16:31
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
אַשְׁרֵי, כָּל-יְרֵא יְהוָה— הַהֹלֵךְ, בִּדְרָכָיו.
ב יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, כִּי תֹאכֵל; אַשְׁרֶיךָ, וְטוֹב לָךְ.
ג אֶשְׁתְּךָ, כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה— בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ:
בָּנֶיךָ, כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים— סָבִיב, לְשֻׁלְחָנֶךָ.
ד הִנֵּה כִי-כֵן, יְבֹרַךְ גָּבֶר— יְרֵא יְהוָה.שיר המעלות אשרי כל-ירא יהוה ההלך בדרכיו: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך: הנה כי-כן יברך גבר ירא יהוה:
A song of Ascents.
Happy are all who fear the Lord,
who follow His ways.
You shall enjoy the fruit of your labors;
you shall be happy and you shall prosper.
Your wife shall be like a fruitful vine within your house;
your sons, like olive saplings around your table.
So shall the man who fears the Lord be blessed.
—Pslams (Tehilim) 128:1-4
יוֹמָא חַד הֲוָה אָזַל בְּאוֹרְחָא, חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה נָטַע חָרוּבָא, אֲמַר לֵיהּ: הַאי, עַד כַּמָּה שְׁנִין טָעֵין? — אֲמַר לֵיהּ: עַד שִׁבְעִין שְׁנִין. — אֲמַר לֵיהּ: פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיֵית שִׁבְעִין שְׁנִין? — אֲמַר לֵיהּ: הַאי [גַּבְרָא] עָלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּשָׁתְלִי לִי אֲבָהֲתַי — שָׁתְלִי נַמִי לִבְרַאי.יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי
One day, [Honi] was walking along the road, and he saw a man planting a carob tree. He asked him, “How long does it take [for this tree] to bear fruit? The man replied, “Seventy years.” He asked him further, “Are you certain you will live another seventy years?” The man replied, “I found the world provided with carob trees because my forefathers planted them for me. I am planting them now for my children.”
—Babylonian Talmud, Taanit 23a
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁאֲפִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁינָּה בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ וגו' (בראשית יח) וַאדוֹנִי זָקֵן וּכְתִיב (בראשית יח) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם וגו' וַאֲנִי זָקַנְתִּי (בראשית כא).תנא דבי רבי ישמעאל גדול שלום שאפי' הקב"ה שינה בו שנאמר (בראשית יח) ותצחק שרה בקרבה וגו' (בראשית יח) ואדוני זקן וכתיב (בראשית יח) ויאמר ה' אל אברהם וגו' ואני זקנתי (בראשית כא)
Rabbi Yishmael taught: “See how important is domestic tranquillity! For God Himself changed the words He reported for the sake of peace. Sarah had said ‘my husband is old.’ But God tells Avraham that she had said ‘I (Sarah) am old.’”
—Babylonian Talmud, Bava Metzia 87a
פַּעַם אַחַת אָבְדָה יָשְׁפֶה שֶׁל בִּנְיָמִין. אָמְרוּ: מַאן דְּאִית לֵיהּ טָבָא דִּכְוָותַהּ? אָמְרוּ: אִית לֵיהּ לְדָמָה בֶּן נְתִינָה. אָזְלוּן לְגַבֵּיהּ, וּפָסְקוּ עִמֵּיהּ בְּמֵאָה דִּינָר. סְלֵיק בָּעֵי מֵיְיתָהּ לְהוּ, וְאַשְׁכַּח אֲבוּהּ דָּמֵיךְ. וְאִית דְּאָמְרִין: מַפְתְּחָא דְתֵיבוּתָא הֲוָה יְתֵיב גּוֹ אֶצְבְּעָתֵיהּ דַאֲבוּי. וְאִית דָּמְרִין: רִיגְלֵיהּ דַאֲבוּהּ הֲוַות פְּשִׁיטָא עַל תֵּיבוּתָא. נְחַת לְגַבּוֹן, אֲמַר לוֹן: לָא יָכֵילִית מֵייתוּתֵיהּ לְכוֹן. אָמְרִין: דִּילְמָא דּוּ בָּעֵי פְּרִיטִין טוּבָן. אַסְּקוּנֵיהּ לְמָאתַיִם, אַסְּקוּנֵיהּ לְאֶלֶף. כֵּיוָן דְּאִיתְעִיר אֲבוּהּ מִן שִׁינְתֵיהּ, סְלַק וְאַיְיתוּתֵיהּ לוֹן. בְּעוֹ מִיְתּוֹן לֵיהּ [כְּדִפְסִיקוּ לֵיהּ] אַחֲרָיָיא, וְלָא קַבֵּיל עֲלוֹי. אֲמַר: מָה אֲנָא מְזַבֵּין לְכוֹן אִיקָרָא דְּאַבָהָתִי בִּפְרִיטִין?! אֵינִי נֶהֱנֶה מִכִּבּוּד אֲבוֹתַי כְּלוּם. — מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֵּי רַבִּי בּוּן: בּוֹ בַּלַּיְלָה יָלְדָה פָּרָתוֹ פָּרָה אֲדוּמָּה, וְשָׁקְלוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מִשְׁקָלָהּ זָהָב וּנְטָלוּהָ.פעם אחת אבדה ישפה של בנימין אמרו מאן דאית ליה טבא דכוותה אמרו אית ליה לדמה בן נתינה אזלון לגביה ופסקו עמיה במאה דינר סליק ובעי מייתו להו ואשכח אבוה דמיך אית דאמרין מפתח דתיבותא הוה יתיב גו אצבעתיה דאבוי ואית דאמרין ריגלויה דאבוה הוות פשיטא על תיבותא נחת לגבון אמר לון לא יכילית מייתותי' לכון אמרי דילמא דו בעי פריטן טובא אסקוני' למאתים אסקוני' לאלף כיון דאיתער אבוה מן שינתיה סליק ואייתותי' לון בעון מיתן ליה בסיפקולא אחרייא ולא קביל עלוי אמר מה אנן מזבין לכון איקרא דאבהתי בפריטין איני נהנה מכבוד אבותי כלום מה פרע ליה הקב"ה שכר א"ר יוסי בי רבי בון בו בלילה ילדה פרתו פרה אדומה ושקלו לו כל ישראל משקלה זהב ונטלוה
It once happened that the jasper stone of the high priest’s breastplate was lost. The jasper represented the tribe of Benjamin. Inquiries were made to locate someone who owned a jasper; and it was learned that Dama ben Nethina [a non-Jew who was head of the Ashkelon city council] was the owner of such a precious stone.
The Sages of Israel went to Dama ben Nethina, and they reached an agreement with him that they would buy the jasper from him for one hundred denarii. But when Dama wanted to bring the stone, he discovered that his father was sleeping on the little chest in which the jasper was kept; and Dama refused to wake up his father on that account. The Sages now offered him one thousand denarii; but Dama did not wake his father.
Later, when the father awoke, Dama brought the stone to the Sages. They wanted to pay him the price of one thousand denarii, which they had last offered him. But he said to them: “How could I sell you the honor that I owe my father?” Instead, he sold them the jasper for the price upon which they had first agreed, one hundred denarii.
How did God reward him for this? Rabbi Yosse bar Abun related that, on that very night, Dama’s cow gave birth to a red calf. [Once, when the Israelites were in need of a red heifer for the purification ritual,] they bought that red heifer from Dama and paid him its weight in gold.
—Jerusalem Talmud, Peah, 1.1
אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תֵּימָא לֵיהּ לַאֲבוּךְ הָכִי. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אַל יֹאמַר לוֹ "אַבָּא עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה," אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ "אַבָּא, כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה." — "כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה"?! צָעוּרֵי קָא מְצַעֵר לֵיהּ! — אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: "אַבָּא, מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ." אֶלְעָזָר בֶּן מָתְיָא אוֹמֵר: אַבָּא אוֹמֵר "הַשְׁקֵינִי מַיִם" וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת — מַנִּיחַ אֲנִי כִּבּוּד אַבָּא, וְעוֹשֶׂה אֶת הַמִצְוָה, שֶׁאֲנִי וְאַבָּא חַיָּיבִים בַּמִּצְוָה. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה לֵיעָשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים — תֵּיעָשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְיֵלֵךְ הוּא בִּכְבוֹד אָבִיו. אָמַר רַב מַתָּנָה: הֲלָכָה כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה.א"ל שמואל לרב יהודה שיננא לא תימא ליה לאבוך הכי דתניא הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתוב בתורה כך כתוב בתורה צעורי קא מצער ליה אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך אלעזר בן מתיא אומר אבא אומר השקיני מים ומצוה לעשות מניח אני כבוד אבא ועושה את המצוה שאני ואבא חייבים במצוה איסי בן יהודה אומר אם אפשר למצוה ליעשות ע"י אחרים תיעשה על ידי אחרים וילך הוא בכבוד אביו אמר רב מתנה הלכה כאיסי בן יהודה
…After this discussion between Rav Yehudah and his father, Rav Yechezkel, Shmuel rebuked Rav Yehudah for the manner in which he corrected his father:
Shmuel said to Rav Yehudah: Sharp one, do not talk to your father like that. For it has been taught in a Baraisa [an earlier rabbinic text]: One whose father was violating a Torah law should not say to him, “Father, you violated a Torah law.” Instead he should say to him: “Father, such and such is written in the Torah.”
Initially, the Gemara understands the Baraisa’s concluding statement as a sarcastic rebuke: “Is what you are doing written in the Torah?!” Therefore, the Gemara asks: But one who says to his father, “Is such and such written in the Torah?!” causes him to be distressed.
The Gemara answers: Rather, the Baraisa means that [the son] should say to [his father]: “Father, the following verse is written in the Torah,” and then quote the verse that prohibits the father’s behavior. The son makes no direct connection between the verse and the father’s misdeed; rather, he allows the father to deduce for himself that he erred.
The Baraisa continues with another halachah concerning the obligation to honor one’s parents:
Elazar son of Masya says: If my father says, “Give me a drink of water,” and at the same time there is a mitzvah to do, I leave the mitzvah of honoring my father and do the other mitzvah. The reason for this is that both I and my father are obligated in the performance of mitzvos. A dissenting view: Issi ben Yehudah says: If it is possible for the mitzvah to be done by others, it should be done by others and the son should go and perform the mitzvah of honoring his father.
The Gemara decides the halachah: Rav Masnah said: The Halachah accords with the view of Issi ben Yehudah.
—Babylonian Talmud, Kiddushin 32a
(Translation: Talmud Bavli, The Schottenstein Edition, Mesorah Publications)
Gauge a country’s prosperity by its treatment of the aged.
—Rabbi Nahman of Bratslav
God could not be everywhere and therefore he made mothers.
—Yiddish saying
The following photographs connect with the theme of Generations: Parents, Children, and Families:
Photograph #3, “Circumcision Ceremony”
Photograph #6, “Oil Pressers”
Photograph #8, “Backpack”
Photograph #11, “Barefoot Passages”
Photograph #13, “Floricultores”
Photograph #26, “Upsherin”
Photograph #32, “Holocaust Survivor with His grandchildren”
Photograph #38, “Older Sister”
Photograph #40, “Background”
Photograph #43, “Bar Mitzvah Boy”
Photograph #45, “Open Table”