Chinuch – Education
Download Chinuch - Education (PDF)
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.רק השמר לך ושמר נפשך מאד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך, כל, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך.
But take utmost care and watch yourselves scrupulously, so that you do not forget the things that you saw with your own eyes and so that they do not fade from your mind as long as you live. And make them known to your children and to your children’s children.
—Deuteronomy (Devarim) 4:9
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם—עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך, ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך.
Take to heart these instructions with which I charge you this day. Impress them upon your children. Recite them when you stay at home and when you are away, when you lie down and when you get up.
—Deuteronomy (Devarim) 6:6-7
מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ: כָּל-הַיּוֹם, הִיא שִׂיחָתִי.מה~אהבתי תורתך: כל~היום, היא שיחתי.
O how I love Your teaching! It is my study all day long.
—Psalms (Tehilim) 119:97
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁיעוּר—הַפֵּיאָה, וְהַבִּיכּוּרִים, וְהַרֵיאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא—כִּיבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם.אלו דברים שאין להם שיעור הפיאה, והביכורים, והריאיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם.
These are the mitzvot for which there is no prescribed measure: leaving crops at the corner of a field for the poor; offering first fruits as a gift to the Temple; bringing special offerings to the Temple on the three festivals; doing deeds of loving-kindness; and the study of the Torah. These are the mitzvot which yield immediate fruit [reward] and continue to yield fruit in time to come: honoring father and mother, deeds of loving-kindness, making peace between one person and another. And the study of Torah is equal to all of them.
—Mishnah, Zeraim, Peah 1.1
יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר; וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.יהושוע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר; והוי דן את כל האדם לכף זכות.
Joshua ben Perachyah said, “Get yourself a teacher, find someone to study with, and judge everyone favorably.”
—Pirke Avot 1:6
בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶה הוּא חָכָם—הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי" (תְּהִילִים קיט,צט).בן זומא אומר, איזה הוא חכם הלמד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים קיט,צט).
Ben Zoma said: Who is wise? One who learns from all people, as it is written (Psalm 119:99) "I have gained understanding from all my teachers."
—Pirke Avot 4:1
רַבִּי חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר, עֲשָׂרָה שֶׁהַיוּ יּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה—שְׁכִינָה עִימַהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהִים, נִצָּב בַּעֲדַת-אֵל" (תְּהִילִים פב,א). וּמִנַּיִין שֶׁאֲפִילוּ חֲמִישָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל-אֶרֶץ יְסָדָהּ" (עַמוֹס ט,ו). וּמִנַּיִין שֶׁאֲפִילוּ שְׁלוֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תְּהִילִים פב,א). וּמִנַּיִין שֶׁאֲפִילוּ שְׁנַיִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וַיַּקְשֵׁב יְהוָה, וַיִּשְׁמָע" (מַלְאָכִי ג,טז). וּמִנַּיִין שֶׁאֲפִילוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שְׁמוֹת כ,כ).רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר, עשרה שהיו יושבין ועוסקין בתורה שכינה עימהן, שנאמר "אלוהים, ניצב בעדת אל" (תהילים פב,א). ומניין שאפילו חמישה, שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט,ו). ומניין שאפילו שלושה, שנאמר "בקרב אלוהים, ישפוט" (תהילים פב,א). ומניין שאפילו שניים, שנאמר "אז נדברו יראי ה', איש אל ריעהו" (מלאכי ג,טז). ומניין שאפילו אחד, שנאמר "בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך ובירכתיך" (שמות כ,כ).
Rabbi Chalafta of Kefar Chanania used to say: If ten people sit together and occupy themselves with the Torah, the Divine Presence rests among them as it is written (Psalm 82:1) "God has taken his place in the divine assembly." And from where do we learn that this applies even to five? Because it is written (Amos 9:6) "He has established his vault upon the earth." And how do we learn that this applies even to three? Because it is written (Psalm 82:1) "He judges in the midst of the judges." And from where can it be shown that the same applies even to two? Because it is written (Malachi 3:16) "Then those who revered the Lord spoke with one another. The Lord took note and listened." And from where even of one? Because it is written (Exodus 20:24) "In every place where I cause my name to be remembered I will come to you and bless you."
—Pirke Avot 3:7
בֶּן בַּגבַּג אוֹמֵר, הֲפוֹךְ בָּה וְהַפֵּךְ בָּה, דְכוֹלָּא בַה, וּבַהּ תֶּחֱזֵי, סִיב וּבְלֵי בַהּ; וּמִינַּהּ לָא תְזוּעַ, שֶׁאֵין לָךְ מִידָּה טוֹבָה יוֹתֵר מִמֶנָה.בן בגבג אומר, הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה, ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה.
Ben Bag-Bag taught:
Study it [Torah] and review it; you will find everything in it.
Scrutinize it, grow old and gray in it, do not depart from it. There is no better portion in life than this.
—Pirke Avot 5:24
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם . אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי , רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה.אמר רבי יוסי בן קסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום . אמר לי, רבי, מאיזה מקום אתה. אמרתי לו, מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי, רבי , רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו, בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות, שבעולם, איני דר אלא במקום תורה,
Rabbi Yose ben Kisma said, “Once I was traveling and a man met me and greeted me. When I returned his greeting, he said to me, ‘Rabbi, where do you come from?’ I replied, ‘From a great city of sages and scholars.’ He then said, ‘Rabbi, would you be willing to live with us in our place? [If you would] I would give you a million golden dinars along with precious stones and pearls!’ I said to him, ‘Were you to give me all the silver and gold and precious stones and pearls in the world, I would live only in a place of Torah!’”
—Pirke Avot 6:9
אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹשֶׂה וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפָּעִיק, חֶצְיוֹ הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרַשׁ, וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר, וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ לְהִכָּנֵס. עָלָה וְנִתְלָה וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרוּבָּה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת הָיְתָה, וְיָרַד עָלָיו שֶׁלֶג מִן הַשָׁמַיִם. כְּשֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן: אַבְטַלְיוֹן אָחִי! בְּכָל יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר, וְהַיּוֹם אָפֵל, שֶׁמָּא יוֹם הַמְעוּנָּן הוּא? הֵצִיצוּ עֵינֵיהֶן וְרָאוּ דְּמוּת אָדָם בָּאֲרוּבָּה, עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שָׁלֹש אַמּוֹת שֶׁלֶג. פְּרָקוּהוּ וְהִרְחִיצוּהוּ וְסִיכּוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמְרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרעפיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון אמרו אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא יום המעונן הוא הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת
HIllel the Elder was a poor man. He worked every day and earned only half a dinar. He gave half of this to the guard at the house of study to pay for his lessons and used the other half to support himself and his family.
One Friday night [before Shabbat began] Hillel earned no money, and the guard at the house of study would not permit him to enter. Hillel climbed up to the roof and put his head against the skylight, where he could hear the words spoken by the rabbis Shemaiyah and Avtalyon. As he lay on the roof, heavy snow began to fall on him. But Hillel remained in his place all night.
The next morning, Shemaiyah said to avtalyon, “This house is light every day, but today it is dark. Is it cloudy outside?”
They looked up and saw the shape of a man in the skylight. They climbed to the roof and found HIllel, covered with snow and almost frozen to death. They carried him down, bathed him and put oils on him, and placed him near the fire. [Note: All of these actions are against the mitzvoth of Shabbat.] And they said, “This man is worthy of breaking the mitzvot of Shabbat!”
—Babylonian Talmud, Yoma 35b
"וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ" וגו' (דנייאל יב) — זֶה דַּיָּין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ; "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" — אֵלּוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ" — זֶה דַּיָין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְגַבָּאֵי צְדָקָה; "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" — אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת. כְּגוֹן מַאן? אָמַר רַב: כְּגוֹן רַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילַת. דְּרַב אַשְׁכַּחֵיהּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילַת דַּהֲוָה קָאֵי בְּגִינְתָא, אֲמַר לֵיהּ: שְׁבַקְתֵּיהּ לְהֵימָנוּתָךְ? אֲמַר לֵיה: הָא תְּלֵיסָר שְׁנִין דְּלָא חַזְיָא לִי, וְהָשְׁתָּא נַמִי דַּעֲתָאי עִלָּוַיְהוּ. וְרַבָּנַן מַאי? אָמַר רָבִינָא: "וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ" (שופטים ה).המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע> זה דיין שדן דין אמת לאמתו (דנייאל יב) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו גבאי צדקה במתניתא תנא והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות כגון מאן אמר רב כגון רב שמואל בר שילת דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתא א"ל שבקתיה להימנותך אמר ליה הא תליסר שנין דלא חזיא לי והשתא נמי דעתאי עלויהו ורבנן מאי אמר רבינא (שופטים ה) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו
The Gemara extols the virtues of charity collectors:
Scripture states: “And the wise will shine like the radiance of the firmament, etc.” (Daniel 12:3). This refers to a judge who renders an absolutely truthful judgment. His virtues will cause him to shine.
The Gemara expounds upon the end of the verse: “And those who make the many righteous (will shine) like the stars forever and ever.” This refers to charity collectors, who in the merit of causing the many to be charitable will shine like the stars.
The Gemara presents a different version of the above: It was taught in a Baraisa [an earlier rabbinic text]: “And the wise will shine like the radiance of the firmament”—this refers to a judge who renders an absolutely truthful judgment and to charity collectors; “And those who make the many righteous (will shine) like the stars forever and ever”—these are teachers of children.
The Gemara asks: Who, for example, fits this description of a teacher? Rav said: A teacher such as Rav Shmuel bar Shilas, who was extremely dedicated to his students. The Gemara relates an incident that illustrates Rav Shmuel’s extraordinary dedication: For Rav once found Rav Shmuel bar Shilas standing in a garden. [Rav] said to him: “Have you abandoned your trust?” [Rav Shmuel] said to [Rav]: “It has been thirteen years that I have not seen this garden, and even now my mind is on [the children].” A teacher who always thinks of his students is truly making the “many” (the future generation) righteous, and like the stars will shine forever.
After revealing the tremendous honors these worthy people will receive, the Gemara asks: And what is written about the Rabbis, who study Torah constantly? The Gemara answers: Ravina said that the honor to be accorded the Rabbis is described in the following verse: “But they who love Him shall be as the sun going forth in its might” (Judges 5:31). The light that Torah scholars merit is the most brilliant light by far.
—Babylonian Talmud, Bava Batra 8b
(Translation: Talmud Bavli, The Schottenstein Edition, Mesorah Publications)
The studies of school children may not be interrupted even for the building of the Temple.
— Babylonian Talmud, Shabbat 119b
Whoever teaches his son teaches not only his son, but also his son's son - and so on to the end of generations.
—Talmud, Kiddushin 30a
“In the same way that wine gladdens the heart, so too do words of Torah, as it is written ‘the directives of Hashem are upright, gladdening the heart’ (Tehillim 19:9). Just as with wine, which one can taste its taste initially and when it ages in a barrel its taste will eventually be greatly improved – so are the words of Torah, as long as they age within the body, they improve with age, as it is written “at sixty there is wisdom” (Iyov 12:12). Just as wine cannot exist in a silver vessel or a gold vessel, but rather in one of earthenware – in the same way the words of Torah cannot exists with who sees himself as a vessel of silver and a vessel of gold but rather with one who sees himself as like the lowest of vessels, like an earthenware vessel.”
—Sifre Devarim 48
“One who tends a fig tree will enjoy its fruit,
And one who cares for a master will be honored.” (Proverbs 27:18)
Why is Torah compared to a fig tree?
Because most trees—olive, grape, date—have their fruit picked at one time. But the fig’s fruit is picked gradually.
And so it is with the Torah: You learn a little today and more tomorrow; you cannot learn it all in just one or two years…
—Midrash Numbers Rabbah 12:9
Whenever children are learning, there dwells the divine presence.
—Yiddish saying
We are the people of the word
and the breath of the word fills our minds with light.
We are the people of the word
and the breath of life sings through us
playing on the pipes of our bones
and the strings of our sinews
an ancient song carved in the Laurentian granite
and new as a spring azure butterfly just drying her wings
in a moment’s splash of sun.
We must live the word and make it real.
We are the people of the book
and the letters march busy as ants
carrying the work of the ages through our minds.
We are the people of the book.
Through fire and mud and dust we have borne
our scrolls tenderly as a baby swaddled in a blanket,
Traveling with our words sewn in our clothes
and carried on our backs.
Let us take up the scroll of the Torah
and dance with it and touch it
and read it out, for the mind
touches the word and makes it light.
So does light enter us, and we shine.
—Marge Piercy
Marge Piercy (born 1936) is an American poet and novelist.
The following photographs connect with the theme of Education:
Photograph #7, “Synagogue Attic”
Photograph #9, “Cave”
Photograph #11, “Barefoot Passages”
Photograph #26, “Upsherin”
Photograph #34, “Scribe”
Photograph #38, “Older Sister”
Photograph #39, “The Shape of Sound”
Photograph #41, “Tell Me, What’s Your Name”